שיר סוגר

המציאות שלי כמעט מושלמת, מביאה לי לחיים סיפוק. היא כמו מנגינה יפה ומלטפת, שמשלימה לי את הסיבוב. זה כמו לצלול כך לשעה בערב, המחשבות הן מקדשות ניתוק וזו דקה של פנימיות בשקט, שכל אחד באמת זקוק לה. חירות של נשמה מורכבת ביחסים ותורת הגוף, כפי שנהוג אתה תבין את זה בסוף חייך, רק ברגע אחד בלתי צפוי. זה קצת יותר מאמונה עיוורת, הרבה יותר מלעשות תיקון. זה קוד בינה וקארמה שרודפת, שמכתיבה לנו את הקיום. כולי צולל במחשבות, לילות שלמים של ניתוחים, מוציא כלים, חופר עמוק במוח. עוד יש לי כוח לעבוד בלי מצוק כדי למצוא את הדופן, עוד קצת לגלות את הסוד. אמת באופי של זכרונות, כל מה שיוצא דופן, חיבור ומוזה לא פחות. ניסים ונסים, רוחות והבטחות, בכל זאת יש דרך ארוכה עד שתמצא תקון. נו יופי, טוב שקט, מה נו וייב, יאללה לזמן זה ואם כבר אז לא סתם. באנו, באנו ואם יש השלכות למעשה אז לא ברור לי איך זה שעדיין לא נתפסנו באדמה. אמת כואבת, אמונה, הכל מתחיל מהילדות באהבה או בשנאה. חוכמת בנה דת זה הבסיס כשבדה למצוא את הדרך בעולם הזוי כולו שלא נגעה. וואי. איפה אתה מביט שם מלמעלה? כל יום קם ומחפש אותך. דס מי מן. עולם מפחיד, כל כך קשה לעלה, בלי אבא, אליך לכל זה אין ท า ง דס מי מן. איפה אתה מביט שם מלמעלה? כל יום קם ומחפש אותך. דס מי מן. עולם מפחיד, כל כך קשה לעלה. וואי, וואי, וואי, וואי. איפה אתה מביט שם מלמעלה? אני כל יום קם ומחפש אותך. עולם מפחיד, כל כך קשה לעלה, בלי אבא, אליך פשוט אי אפשר. בטח יושב ומביט מלמעלה ואני כל יום קם ומחפש אותך. צריך לחזק אותי ללכת הלאה, בלי אבא, אליך אין סיכוי בכלל.